ביצה טנטרית, מה זה ואיך משתמשים?

ביצה טנטרית היא אבן גביש מלוטשת בצורת ביצה, שנועדה להיכנס ליוני (הנרתיק) ולהיות כלי לתרגול, חיבור, ריפוי והתעוררות אנרגטית.

המקור שלה הוא במסורת הטאואיסטית הסינית העתיקה, שבה השתמשו נשים מלכותיות בביצים כאלו (בעיקר מג׳ייד) כדי לחזק את שרירי האגן, להזרים אנרגיית חיים ולחוות עונג עמוק יותר.

בעידן המודרני, הביצה הפכה גם לכלי טנטרי, שמשלב גוף, אנרגיה, נפש ורוח.

ממה היא עשויה?

בדרך כלל מקריסטלים טבעיים – כל אבן מביאה איתה איכות שונה:

• ג'ייד (ירקן) – הארקה, חוכמה נשית, ריפוי עמוק
• רוז קווארץ – אהבה עצמית, רכות, לב פתוח
• אובסידיאן שחור – ניקוי רגשי, שחרור טראומות, חיבור לצל
• מונסטון – מחזוריות, אינטואיציה, נשיות חכמה

למה היא נקראת "טנטרית"?

כי התרגול איתה לא רק פיזי – הוא אנרגטי, רגשי, תודעתי.
זו פגישה אינטימית עם עצמך – עם הרחם, היוני, הלב, והנשמה שלך.

למה כדאי לתרגל עם ביצה טנטרית?

💎 חיבור מחודש ליוני

הביצה יוצרת הקשבה עדינה ומדויקת לאזור היוני – לא כאובייקט מיני, אלא כמרכז אנרגטי, רגשי ורוחני. דרך נוכחות, נשימה, ותשומת לב, נוצרת אינטימיות עמוקה עם עצמך.

🌬️ חיזוק שרירי רצפת האגן

התרגול מסייע בהעלאת טונוס שרירי רצפת האגן, שיפור שליטה על עונג, חיזוק האנרגיה המינית, תמיכה בבריאות הגינקולוגית, והפחתת בריחת שתן – במיוחד אחרי לידות.

🔥 עוררות האנרגיה הסקסואלית

היוני היא שער לאנרגיית החיים. התרגול מזרים את האנרגיה הזו בגוף, מעיר תחושות, מעורר תשוקה, ומעודד זרימה חופשית של צ'י.

🌹 שחרור טראומות ורגשות כלואים

בזמן תרגול איטי ומודע, עולות לפעמים תחושות, זיכרונות או רגשות שקשורים בחוויות עבר. הביצה מחזיקה את המרחב לשחרור עדין וטרנספורמטיבי.

🕊️ ריפוי היחס לעצמך ולמיניות שלך

תרגול קבוע יכול לשנות דפוסים של ניתוק, בושה, או ריצוי, ולהביא יותר אהבה, נוכחות, ואוטונומיה למיניות שלך.

💫 טקס פנימי והתכוונות

ההנחה של הביצה יכולה להפוך לטקס של אהבה עצמית. עם שמנים, מוזיקה, נשימה ותשומת לב – את מזמינה אנרגיה חדשה לחיים שלך.

הכנתי לכן טקס יחד עם ביצה טנטרית

הכנסת הביצה

1. מרחי מעט שמן טבעי (כמו קוקוס או שקדים) על הביצה.
2. התחילי בנשימה ותנועה עדינה של האגן. תני לגוף להרגיש נעים ומוכן.
3. כשהגוף אומר כן – הכניסי את הביצה בעדינות ליוני.
   שימי לב – אין "דרך נכונה", אלא להקשיב לגוף. לפעמים הוא רוצה, לפעמים לא.
   את לא חייבת להכניס אותה עמוק, והיא לא חייבת להיכנס בכלל. גם רק להחזיק אותה ביד יכול להיות תרגול עוצמתי.

במהלך התרגול

יש מלא אופציות. תבחרי מה מתאים לרגע:

• נשימה אל תוך הביצה, ודמייני אור ממלא את היוני.
• כווצי ושחררי בעדינות את שרירי רצפת האגן (כמו קיגל) – בלי לחץ, רק תחושות.
• ריקוד או תנועה חופשית עם הביצה בפנים.
• מדיטציה או שיחה עם הרחם – כן, פשוט לשאול אותה איך היא מרגישה.

אפשר לתרגל 5 דקות או חצי שעה. הכל תלוי בגוף שלך ובמה שנעים.

הוצאה של הביצה

• נשמי עמוק, התמקדי באזור הרחם, ובקשי מהביצה לצאת.
• תוכלי להיעזר בשרוך אם חיברת אחד (חוט דנטלי טבעי למשל), או פשוט להירגע, לשבת על האדמה, והיא תחליק החוצה.
• לפעמים היא לא רוצה לצאת מיד – אל תילחצי. תני לגוף להירגע והניחי לזה לקרות מעצמו.

אינטגרציה

• שבי עם עצמך, כתבי ביומן, געי ברחם.
• הודי לביצה, לעצמך, וליוני שלך על המסע.