האם זה עיסוי מיני או רוחני – או אולי גם וגם?
הרבה אנשים שומעים את המילים "עיסוי טנטרי" ומיד עולות להם אסוציאציות של מין, עירום, ״האפי אנדינג״ ולפעמים גם בלבול או מבוכה.
האמת? זה לגמרי מובן. בעולם שבו המילה "טנטרה" נזרקת לכל עבר – לפעמים בלי עומק, בלי הקשר – קל מאוד להתבלבל.
אבל עיסוי טנטרי אמיתי הוא הרבה מעבר לעונג מיני.
הוא שער. שער לפגישה עמוקה עם הגוף, עם הרגש, עם הטראומות/ הפגיעות שחווינו, הפצעים העמוקים שלנו, עם האנרגיה הפנימית הכי ראשונית שלנו – אנרגיית החיים.
אז מה בעצם קורה בעיסוי טנטרי?
עיסוי טנטרי הוא תהליך רך, נוכח, אוהב והדרגתי, שבו המגע נע מתוך הקשבה עמוקה לגוף.
זה לא "עוד" עיסוי שוודי או עיסוי שרירים. זה לא טכניקה. זה ממש טקס.
במהלך המפגש:
המטפל או המטפלת יוצרים מרחב בטוח ומאפשר – כזה שבו אין שיפוט, ואין צורך לרצות, אין צורך להיות משהו מיוחד, להיות יפים או מושלמים.
בתחילת הטקס שמים כוונות לתרגול.
כוונה יכולה להיות ״אני רוצה להתמסר לחלוטין, לשחרר את המיינד שתמיד מנהל אותי״ או ״אני רוצה לאפשר לעצמי לכעוס/ לבכות כמו שאני לא מרשה לעצמי״.
לאחר מכן עוברים לשיחת גבולות. מכיוון שכל יום ובכל רגע הגבולות שלנו בנוגע לגוף שלנו משתנים. חשוב לברר מראש האם יש מקום בגוף שלא נרצה לקבל בו למגע, ולא משנה מה הסיבה.
יכול להיות שנפצעתי ביד, יכול להיות שאני לא פתוח למגע בפי הטבעת או שאני לא מעוניין שיגע לי שמן בשיער.
כל אלו ועוד מקובלים ורלוונטים.
אני אוסיף שגם אם נקבע שעושים עיסוי יוני/לינגאם- הוא לא מחייב כללל מגע פיזי באיבר המין עצמו.
סשן של עיסוי טנטרי לפני הכל, הוא סשן נשימה.
לכן ההנחיה היא להתחיל לנשום עמוקות דרך הפה. הנשימה יוצרת הצפה של תחושות ורגשות בגוף, ועוזרת למיינד להרגע. אנחנו רוצים להרפות מהמחשבות ולהתרכז בגוף ובתחושות שלו.
הנשימה, הקצב, והנוכחות מובילים את המגע. לפעמים המגע איטי מאוד, מדיטטיבי. לפעמים הוא מעורר וחי.
יש מקום לעונג – כן, גם לעונג מיני – אבל זה לא היעד. בטנטרה אנו רואים שהעונג הוא שער רוחני עבור צלילה למקומות עמוקים יותר.
היעד הוא חיבור. ריפוי. חוויה של גוף ונפש באחדות.
כשאנחנו מרגישים עונג, אנחנו מסוגלים יותר להתמסר, יותר להרפות, לאפשר גישה עמוקה יותר לפצעים/ פגיעות שחווינו ואנחנו מעוניינים לתת להן מקום.
עיסוי מיני או עיסוי רוחני?
שאלה מעולה. והתשובה? זה תלוי בכוונה.
העיסוי הטנטרי פוגש את האדם בשלמותו: גוף, רגש, מיניות, נשמה.
הוא כן יכול לכלול מגע באיברי המין – יוני (אצל נשים) או לינגם (אצל גברים) – אבל זה לא חובה, וזה אף פעם לא "העיקר".
המגע הזה נועד לא לעורר מינית בשביל גירוי או פורקן, אלא כדי לאפשר ריפוי, הקשבה, שחרור חסימות, חיבור למהות העמוקה.
וזה בדיוק מה שהופך את העיסוי הזה לרוחני:
המפגש עם עצמך. עם מה שיש בגוף. עם רגשות שעלו או נדחקו. עם פצעים מהעבר, או עם עונג שלא העזת להרגיש.
למי זה מתאים?
– למי שרוצה להעמיק את החיבור לגוף ולמיניות – בלי צורך להוכיח כלום.
– לנשים וגברים שעברו פגיעות מיניות או חוויות של ניתוק מהגוף.
– למי שמרגישים שהמיניות שלהם "כבויה", ושהם רוצים להדליק אותה מחדש – ממקום עדין, בטוח, מכבד.
– לאנשים סקרנים – שמרגישים קריאה לגלות את הטנטרה לא דרך הראש, אלא דרך הגוף.
חשוב לדעת: גבולות, הסכמה ובטיחות
עיסוי טנטרי אמיתי תמיד מתקיים מתוך:
גבולות ברורים ומוסכמים מראש. במידה והוצב גבול מראש, אנחנו לא נחצה אותו במהלך הסשן. גם אם המונחה שינה את דעתו פתאום. המטפל יודע לשמור על גבולותיו שנאמרו מראש.
העונג הוא לעיתים משנה תודעה חזק, ולכן לפעמים נאפשר לעצמנו יותר. אבל זה לאו דווקא אומר שאנחנו באמת רוצים יותר. ולכן חשוב להקשיב לגבולות שנאמרו מראש. בתחילת הסשן.
שיחה פתוחה לפני – כדי להבין למה את/ה מגיע/ה, מה חשוב לך, מה הכוונה שלך.
נוכחות מלאה – אין כאן "הצגה" או "טכניקה", אלא הקשבה אמיתית לרגע.
שום דבר לא קורה בלי הסכמה – והמגע תמיד מונחה על-פי תחושת הביטחון והנוחות שלך.
במיוחד בעיסוי שכולל את אברי המין, המטפל תמיד יוודא הסכמה בכמה וכמה שלבים.
לפני שהמטפל יגע באיבר המין של המטופל, הוא יעצור, יבקש מהמטופל לפתוח את עיניו, וישאל האם הוא מוכן. ורק כאשר הוא שומע כן, ומרגיש שהמטופל באמת מוכן. נעבור לשלב הבא, כל עוד יש ״לא״ או היסוס או ״אולי״, זה לא נחשב כהסכמה.
עיסוי טנטרי הוא לא רק עיסוי – הוא שער לחוויה של חיבור עמוק, עונג רך, ואינטימיות עם עצמך.
הוא מזמין אותך לחזור הביתה – לגוף, ללב, לנשימה.
